מה יותר חשוב - אמא או אבא?

האם אתן אימהות לילדים מתחת לגיל 6? אם כן - נסו רגע לדמיין שאתן מחליטות להתגרש ומדינת ישראל מודיעה לכן שהמשמורת על הילדים שלכן תהיה אוטומטית של אבא שלהם, אלא אם תוכיחו מעל לכל ספק שהוא אלכוהוליסט, מסומם או מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. איך הייתן מרגישות? הייתן יכולות לנסות לשכנע את האבא שיחתום איתכן על הסכם שבו תחליטו על משמורת משותפת. אבל אתן לחלוטין תלויות ברצונו הטוב של הגרוש שלכן ובהסכמתו לחתום. אם לא ירצה לחתום - תאבדו את המשמורת ותזכו לראות את הילדים רק בהסדרי ראייה (שהיום מכונים 'הסדרי ימי שהות'). אם הילדים קטנים, תזכו לראותם רק למשך כמה שעות פעמיים בשבוע, בלי לינה אצלכן בבית, בלי מקלחת, בלי ארוחת ערב ובלי לקרוא סיפור לפני השינה. איך הייתן מרגישות? קשה לתאר במילים עד כמה הייתן נעלבות וחשות מושפלות ועד כמה הייתן חוששות להתגרש. 

לפי החוק במדינת ישראל עד גיל 6 הילדים במשמורת של האמא, מבלי לבחון כלום. המדינה לא מתעניינת ביכולות ההוריות של כל אחד מההורים וגם לא בקשר שהיה לאמא עם הילדים או בזה של האבא. המשמורת היא אוטומטית של האמא ולאבא ניתנת הזכות לראות את הילד בהסדרי ימי שהות. החוק שקובע זאת נקרא 'חזקת הגיל הרך' (זהו למעשה כלל משפטי שנגזר מתוך החוק שנקרא 'חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות').

אם ההורים חותמים על הסכם גירושין, הם יכולים להסכים בו על משמורת משותפת או על הסדרי ימי שהות כפי שיבחרו. בית המשפט מכבד בדרך כלל את ההסכמים בין ההורים. אבל להרבה זוגות מתגרשים אין הסכם משותף, הם פונים אל עורכי דין בנפרד ובית המשפט נדרש להכריע בסוגיית המשמורת. ושם, עדיין, יש אפליה איומה כנגד אבות. המשמורת ניתנת אוטומטית לאם, ללא בחינת יכולות ההורות שלה. האב יכול לערער על כך ועליו להביא הוכחות שהאמא אלכוהוליסטית, מכורה לסמים או מאושפזת במוסד פסיכיאטרי. אם זה לא המצב - המשמורת היא שלה. האבא יכול לנסות להיאבק משפטית בהחלטה, אבל זה מאבק שיימשך שנים ויעלה המון כסף וכל זה על מנת לקבל זכות אנושית בסיסית, להיות אבא.

מה באמת עדיף לילד - אבא או אמא? 

מה דעתכם? האם יותר חשוב הקשר של הילד עם אמא או הקשר שלו עם אבא? יש בתים שבהם הקשר עם אמא הוא קשר הרבה יותר משמעותי עבור הילדים. יש בתים אחרים שבהם האבא הוא ההורה הדומיננטי והקשר איתו הרבה יותר עמוק ומשמעותי. בשני המקרים זה לא נובע מהמגדר של ההורה, אלא ממידת הנוכחות שלו בבית וממידת ההשקעה שלו בקשר.

ילד זקוק לשני הוריו

מחקרים לא הצליחו להראות עדיפות של אחד המגדרים מבחינת יכולת הורית ומבחינת חשיבות הקשר עבור הילד או הילדה. ילד בריא נפשית הוא ילד שיש לו קשר עם שני הוריו. כשאני אומרת 'הורים' אני מתייחסת לאנשים שמגדלים את הילד. אלה שקמו בשבילו בלילה, החליפו לו חיתולים, שיחקו איתו על השטיח, טיפלו בו ואהבו אותו. לא אלה שתרמו את הזרע או הביצית. יש ילדים שיש להם רק אמא או רק אבא. יש ילדים שיש להם שתי אימהות או שני אבות. אם זה היה כך מההתחלה - זה נהדר. אבל אם היו לילד הזה שני הורים, אבא ואמא שגידלו אותו, הוא זקוק לקשר מיטיב עם שניהם, בלי קשר למגדר שלהם.

בגילאים צעירים יש נטייה של המערכת למנוע מהאבא לקבל את הילדים ללינה אצלו. הוא מורשה לראות את ילדיו בשעות היום לזמנים מוגבלים ללא לינה. אין אף מחקר שמראה על פגיעה שנגרמת לילדים שכן ישנים חלק מהלילות אצל אביהם. לעומת זאת יש מחקרים שתומכים בכך שלינה אצל האב תומכת בחיזוק הקשר בינו לבין הילד ומקטינה את הסיכוי שהקשר ביניהם יתנתק. ב-2014 פורסם מאמר בכתב העת של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה שבו 111 מומחים ממדינות שונות סקרו את כל המחקרים שעוסקים בנושא וחתמו על מסמך שתומך בכך שברירת המחדל תהיה חלוקת זמני שהות שווים בין שני ההורים.

מדינת ישראל היא המדינה היחידה מכל מדינות המערב שעדיין לא ביטלה את החוק המפלה והמיושן הזה, חוק חזקת הגיל הרך. נשים מארגוני זכויות נשים מתנגדות לביטול החוק. במשך שנים הן טענו שהן מתנגדות משיקולי טובת הילד. אולם, כאמור, מחקרים לא הצליחו להוכיח שטובת הילד היא להיות עם אמא יותר מאשר להיות עם אבא. בשנים האחרונות הן עברו לטעון שהן בעד לשמר את החוק המפלה הזה משיקולי 'טובת האישה'. אם לאישה יש יכולת לאיים על האבא שהיא תיקח ממנו את ילדיו – יש לה קלף במלחמה נגדו בסכסוך הגירושין. טובת הילד נרמסת לצורכי המאבק בין המגדרים.

האם לדעתכם חוק חזקת הגיל הרך שמקנה לאישה משמורת אוטומטית על הילדים מעצים את מעמד האישה או מחליש אותו? נכון, היא יכולה כעת לאיים על האבא שיאבד את הקשר עם ילדיו וכך היא יכולה לסחוט ממנו עוד כספים או ויתורים נוספים בהסכם הגירושין או שהיא יכולה למנוע ממנו להתגרש מתוך פחד שמא יאבד את ילדיו. אבל החוק הזה גם מקבע את ההסתכלות שלנו על האישה כאילו האימהוּת היא התפקיד הטבעי שלה, הנובע מהמגדר שלה. אם אנחנו חפצים בחברה שוויונית, כזו שבה לכל אישה יש זכות על גופה ועל חייה ומותר לה לבחור אם היא רוצה להיות אמא או לא - עלינו להפסיק להביט על האישה דרך משקפי המגדר ולאפשר לה להיות עוצמתית ולבחור את חייה כרצונה. באותו אופן עלינו להביט על הגברים שסביבנו ולאפשר להם לבחור האם הם רוצים להיות אבות. ואם הם בוחרים להיות אבות עלינו לבחון את היכולות ההוריות שלהם ושל בנות זוגם באופן אישי וספציפי בבואנו להחליט על גורל ילדיהם ולא להניח הנחות רק על פי המגדר של כל הורה.

מדינת ישראל מפלה אבות לרעה. גם מעבר למה שקובע החוק, המון אנשים עדיין מאמינים שאמא חשובה יותר מאבא. זאת הסיבה שבשחרור החטופות הראשונות מידי החמאס נתנו רק לאימהות להגיע לבסיס שבו יפגשו לראשונה את המשתחררות. האבות - נאלצו לחכות לבנות שלהם בבית החולים. השינוי קרה כשאבא של אחת החטופות הפך שולחנות והתעקש שיתנו לו לפגוש את ביתו כבר בנקודת המפגש הראשונה. בזכותו גם האבות של החטופים הבאים ששוחררו הורשו להגיע לנקודת המפגש בגבול.

בואו נתעקש לשנות את המצב העגום. בואו נתעקש להביט על כל אדם בישראל ולתת לו או לה הזדמנות שווה להוכיח את עצמם כבני אדם. גם במקומות העבודה וגם בתוך המשפחה. אדם יכול להיות הורה נהדר אם יבחר בכך וישקיע בכך, גם אם זה גבר וגם אם זו אישה. אדם יכול להצליח במקום עבודתו אם ישקיע בכך, בלי כל קשר אם מדובר בגבר או באישה. ילד זקוק לשני הוריו. ואם ההורים מתגרשים – על המדינה להציע כברירת מחדל לשניהם משמורת משותפת על הילד, כפי שהייתה להם כשהיו נשואים, אלא אם ירצו ויבחרו אחרת בהסכם משותף ביניהם.

לקריאה נוספת על ענייני מגדר: על מי אנחנו מרחמים יותר על נשים או על גברים?

לקריאה נוספת על ענייני גירושין: גירושין - איך לעשות את זה נכון?

חולמים להיות מטפלים וללמד זוגות איך להחזיר את השמחה הביתה? בואו להגשים את החלום:

לפרטים על קורס הייעוץ הזוגי - היכנסו לכאן 

לפרטים על קורס הייעוץ המשפחתי - היכנסו לכאן.