'הבנות בגן לא רוצות לעלות לכיתה א' עם הבת שלי,' אמא של ליה מספרת לי בדמעות. 'ביקשו מכל ילדה לרשום שמות של בנות שהיא רוצה שיהיו איתה בכיתה ושם של מישהי שהיא לא רוצה ושלוש החברות שלה רשמו שהן לא רוצות להיות איתה'.
איך קורה דבר כזה? איך קורה לליה שהחברות הכי קרובות שלה בגן פתאום רוצות להתרחק ממנה? אמא של ליה דווקא יודעת את הסיבה. הבנות הסבירו שליה אסרה עליהן לשחק עם נויה. היא אמרה 'נויה היא רק שלי' ולא הרשתה להן להצטרף.
כמו בעולם המבוגרים, גם הילדים משלמים מחיר חברתי על התנהגויות לא יפות. ליה התנהגה בשתלטנות, ניסתה לנהל את החבורה של הבנות ולהחליט למי מותר לשחק עם מי ומתי. הבנות האחרות לא אהבו את זה.
התנהגות שתלטנית לא קשורה למגדר. יש גם בנים שמתנהגים בשתלטנות וגם הם משלמים על כך מחיר חברתי כואב.
מה נוכל לעשות כשהילדים שלנו מתנהגים בשתלטנות? תחילה כדאי שנבין למה זה קורה.
צורך בשליטה מתוך חיקוי
יש ילדים שמתנהגים בשתלטנות כי זו ההתנהגות המקובלת אצלם בבית. ילדים מחקים את ההורים ואם הם חשופים להתנהגויות שתלטניות בבית הם לומדים שזו הדרך הנכונה להתנהלות חברתית.
שאלו את עצמכם – האם אתם מתנהגים בשתלטנות? ביניכם? כלפי השכנה? כלפי ההורים שלכם? כלפי האחים שלכם? כלפי חברים? הילדים נושאים עיניים אליכם ולומדים מכם התנהגויות חברתיות. אם יש רכיבים של שתלטנות בהתנהגות שלכם – חפשו דרכים למתן את ההתנהגות הזו מצידכם. לכו לטיפול אישי או זוגי, על מנת ללמוד דפוסי תקשורת מיטיבים ודרכי התנהלות ליצירת אווירה חברית בבית.
צורך בשליטה שנובע מחרדה
ילדים רבים בכלל לא חשופים להתנהגויות שתלטניות של ההורים ובכל זאת נראה אותם מתנהגים בשתלטנות במסגרות החינוכיות. ולמה זה קורה? ילדים שמתנהגים בשתלטנות, בדומה למבוגרים שמתנהגים בשתלטנות, הרבה פעמים סובלים בעצמם מחרדה. ההתנהגות השתלטנית נובעת מתוך הבהלה שמשרה החרדה ומתוך הצורך להרגיש שוב בשליטה. האם הילדים שלכם בחרדה? בזמן האחרון השאלה הזו הפכה להיות כמעט שאלה רטורית. כל עם ישראל נמצא ברמה גבוהה של חרדה (סטרס) יומיומית. מצב שנמשך כבר חודשים ארוכים, בגלל המלחמה ולפני כן בגלל מגפת הקורונה. יתכן שהילד שלכם סובל בנוסף גם מקושי חברתי או מקושי בלימודים וקשיים שכאלה גם הם גורמים לחרדה.
האם יש אווירה של מתח בבית שלכם? מתח ביניכם ההורים? ריבים בבית? קושי בין האחים בבית? ואולי מישהו מבני המשפחה חולה?
יש בתים בהם יש סוד שההורים מסתירים מהילדים. הילדים אמנם לא יודעים את הסוד, אבל הם מרגישים את הדריכות ואת ההסתרה. הסתרה וסוד ידועים כגורמים לחרדה, גם אם אנחנו בטוחים שהילדים "לא יודעים כלום". אם הילדים יודעים ובעצמם מתבקשים לשמור על הסוד, גם זה גורם ידוע לחרדה.
צורך בשליטה שנובע מתגובת ההורים
יש ילדים שמתנהגים בשתלטנות כיון שזה גורר תגובות חזקות של ההורים. לאמא או לאבא קשה לראות את ההתנהגות השתלטנית והם כועסים, מענישים או לוקחים את הילדים לשיחות ארוכות בהן הם מסבירים שזה לא יפה ומזהירים מפני ההשלכות הקשות שעלולות להיות להתנהגות כזו. הילדים מרוויחים, במקרים כאלה, המון התייחסות מצד ההורים. גם אם ההתייחסות היא כועסת או לא נעימה היא עדיין רווח מבחינה פסיכולוגית. אדלר קרא לזה נִראות והסביר שזהו אחד הצרכים הפסיכולוגיים הקדומים ביותר שלנו. כולנו זקוקים להרגיש שרואים אותנו. ילדים מוכנים לשלם מחירים כבדים רק כדי להרגיש שההורים רואים אותם. זה כמובן לא נעשה במודע, אבל כל עוד הם חווים המון התייחסות מההורים הם ימשיכו להתנהג כך.
יש ילדים שמתנהגים בשתלטנות כתגובה לכך שהגבולות בבית נוקשים מדי ויש כאלה שמתנהגים כך דווקא כי בבית אין בכלל גבולות. ילדים זקוקים לדרך האמצע. דרך שבה יהיו בבית גבולות, אבל גם יהיה מרחב של חופש ומידה מסוימת של גמישות (לקריאה על גבולות לילדים – היכנסו לכאן).
יש ילדים שמתנהגים בשתלטנות כיוון שבוער בהם הצורך להנהיג, הצורך להוביל. מדובר בילדים שנולדו להיות מנהיגים. הם זקוקים לנו שנכוון אותם לדרך הנכונה שבה יוכלו להביא לידי ביטוי את יכולות ההובלה שלהם. בקבוצות טיפוליות להקניית כישורים חברתיים משחקים משחק שבו אחד הילדים מתבקש להוביל את חברו כשעיני החבר עצומות. מאפשרים לחבר לומר מראש מה מפחיד אותו בסיטואציה הזו ולבקש מה שהוא חושב שיוכל לעזור לו. יש ילדים שמבקשים שהילד המוביל ידבר אליהם תוך כדי ההליכה. אחרים מעדיפים שישתוק. יש ילדים שרוצים להדגים איך הם זקוקים שיחזיקו להם את היד. כך הילדים לומדים שגם כשאנחנו מובילים עלינו להתחשב בצרכים של הילדים האחרים, וככל שנצליח להיות קשובים אליהם יותר, כך גדל הסיכוי שהאחרים אכן יבואו אחרינו.
איך אפשר למתן שתלטנות של הילדים?
אם כבר שוחחתם עם הילדים על העניין בעבר, וותרו על שיחות הנזיפה בהמשך. נסו להקטין את תשומת הלב שלכם סביב הנושא הזה. אם הילדים מתנהגים כך, באופן לא מודע, כדי לקבל התייחסות, הפחתת העניין שלכם בנושא תעלים את ההתנהגות השתלטנית.
אם הילדים נמצאים בחרדה – חפשו איך אפשר לעזור להם. יתכן שהם זקוקים לטיפול רגשי מותאם לגילם. אם החרדה נובעת מקושי בלימודים – נסו אולי הוראה מתקנת או אבחון לקויות למידה? אם הקושי הוא חברתי – אולי הם זקוקים ללמוד מיומנויות חברתיות? יש קבוצות טיפוליות מעולות שבהן הילדים לומדים כישורים חברתיים וממש מתאמנים על התנהגויות בתוך קבוצת בני גילם (לקריאה נוספת על חרדות של ילדים – היכנסו לכאן).
אם גם אתם עצמכם בחרדה – חפשו דרכים להירגע. הפחיתו ככל יכולתכם את החשיפה היומיומית לחדשות המלחיצות. חפשו טיפול רגשי שיכול לעזור לכם וכמובן הקפידו על ספורט ועיסוק בתחביבים. למרות הקושי האובייקטיבי בימים האלה - נסו להעשיר את חיי היומיום שלכם בדברים שעושים לכם טוב. זכרו שהמסע שלכם להפחתת החרדה של עצמכם הוא גם מתנה נהדרת עבור הילדים.
אם הילדים שלכם נולדו להיות מנהיגים – חפשו הזדמנויות לתת להם להרגיש זאת. אל תוותרו על הגבולות בבית. הילדים שלכם עדיין זקוקים להרגיש שיש מבוגר אחראי שמחליט עליהם וכך גם שומר עליהם. אבל חפשו במה כן אפשר להתייעץ איתם ולתת להם להרגיש שהדעה שלהם נלקחת בחשבון.
מה קורה בסיטואציות שבהן לא מתאפשר לילדים שלכם להוביל? תנו להם להרגיש שגם בסיטואציות כאלה אפשר ליהנות. היו מודל עבורם, כך שיראו שכשאנחנו מובלים על ידי מישהו אחר - נוכל לשתף בתחושות הפחד, נוכל לבקש דברים שיוכלו לעזור לנו, ונוכל גם ליהנות מהיתרונות שיש למי שמשוחרר מעול ההנהגה.
הילדים נושאים עיניים אליכם ולומדים מכם התנהלות בעולם. האם אתם מתנהגים כמו מנהיגים טובים? תנו להם לראות איך מתנהג מנהיג שגם קשוב לצרכים של מי שהולך אחריו. מנהיג שהוא מתחשב, אכפתי ומוביל את האחרים למקומות טובים יותר.
ומה נעשה אם הילדים כבר סופגים את המחיר של ההתנהגות השתלטנית שלהם? ליה תעלה לכיתה א' ואולי תופרד מהחברות שהיו לה בגן. היא משלמת מחיר על ההתנהלות שלה. אמא של ליה צריכה לקחת נשימה עמוקה, לתת לליה לשלם את המחיר הכואב, ולסמוך עליה ועל היכולות החברתיות שלה. אם ליה תראה בעיניה של אמא שסומכים עליה, היא תלמד את הלקח ותתנהג אחרת עם החברות החדשות שתכיר בכיתה א'.
הרבה פעמים זה קשה לנו, ההורים, לתת לילדים לשלם את המחיר על מה שהם עשו. אבל רק מתוך חוויות החיים אפשר באמת ללמוד להתנהג אחרת. אם ההורים מתקנים עבורם את המצב ופוטרים אותם מהצורך לשלם מחיר על ההתנהגות השתלטנית הם לא ילמדו דבר. גם הסברים, נאומים ושיחות חפירה לא יועילו. רק בדרך הקשה ליה תלמד שכשהיא מתנהגת בשתלטנות החברות מתרחקות ממנה. בעתיד היא תחפש אסטרטגיות התנהגות אחרות וכך היא למעשה מפתחת מיומנויות חברתיות. עלינו לסמוך על הילדים שלנו, לתת להם להתנסות באסטרטגיות חברתיות שונות ולהפיק לקחים לפי התוצאות האמיתיות בשטח.
נסו את זה בבית.
לקריאה על איך להטמיע ערכים – היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללמד איך להחזיר את השמחה הביתה? בואו להגשים את החלום:
לפרטים על לימודי ייעוץ משפחתי (לימודי הדרכת הורים) - היכנסו לכאן.
לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן .