אמא של נויה מודאגת. נויה לא רוצה לפגוש חברות אחר הצהריים. כשהיא חוזרת מבית הספר נויה מעדיפה להיות בבית, לשחק עם אח שלה, לראות טלוויזיה או לשחק עם הבובות ולהיות בשקט עם עצמה. 'יש לה רק חברה אחת,' אמא שלה מספרת, 'כשאני הייתי בגילה הייתי מוקפת בהמון חברות'.
הורים מביטים על הילדים שלהם בתשומת לב רבה. בוחנים את דרכי ההתנהגות שלהם. איך הם מגיבים מול ילדים אחרים בגן השעשועים או בג'ימבורי? מה הם עושים אם מישהו דוחף אותם או חוטף מהם צעצוע? איך הם מגיבים כשילד אחר רוצה לשחק איתם? האם הם משתפים ילדים אחרים בחטיף שהם אוכלים? האם הם מחכים בסבלנות בתור לנדנדה? גם כשהילדים כבר בבית ספר יסודי, הורים משקיפים עליהם ובוחנים – האם הילדה שלי נגררת אחרי ילדה אחרת? האם היא מובילה? איך היא מגיבה כשלא נחמדים אליה? איך היא מגיבה כשהיא מפסידה במשחק?
כשהילדים דומים לנו
יש הורים שמגלים שהילד שלהם דומה להם. גם הוא מוותר על עצמו מהר מדי, מאפשר לאחרים לחטוף לו צעצוע מהיד, שותק הרבה זמן בצד לפני שמצליח להשתלב עם שאר החבורה. אלה התנהגויות שמוכרות להם מעצמם. יש הורים שמגלים שהילד דומה להם דווקא בתכונות הטובות שלהם. אולי גם הוא עצמאי ואמיץ כמו שהם היו בילדותם? ואולי הוא חברותי מאוד אך גם יודע לעמוד על שלו ולא לבטל את עצמו?
כשתכונות שלנו משתקפות בילד שלנו – זה יכול לעורר בנו נחת ושמחה 'הנה, הוא קיבל ממני את היכולות הטובות האלה', וזה עלול לעורר רגשות אשמה, 'בגללי הוא סובל ככה'.
אם אתם סובלים מרגשות אשמה נסו לבדוק עם עצמכם מה קרה איתכם במהלך השנים בנושא הזה. ההתנהגויות הללו שאפיינו אתכם כשהייתם ילדים – האם הן עדיין קיימות בכם כיום? האם עשיתם תהליך התפתחות בנושא? האם מצאתם את הדרך שלכם להתגבר על הקושי, להשתלב חברתית ולהצליח בחיים? אם לא – כדאי לחפש טיפול שבו תוכלו לעזור לעצמכם להתמודד עם הקושי גם היום. זה אף פעם לא מאוחר. התפתחות שלנו היא מתנה גם עבור הילדים שלנו, שגם יזכו לקבל הורים משובחים יותר וגם יוכלו להעז להתפתח גם הם במהלך החיים שלהם.
אם כבר התגברתם על הקושי ואתם מתמודדים היטב עם החיים, תוכלו להרגיע את עצמכם שגם הילד שלכם יוכל לעבור מסע התפתחות ולהשתפר. תוכלו לעזור לו לעשות את זה מהר יותר ויעיל יותר כי אתם מכירים את הקושי מקרוב. תוכלו להציע לו אמפטיה והבנה אמיתית כי הייתם שם ואתם יודעים איך הוא מרגיש עכשיו. תוכלו גם להציע לו טיפול שיוכל לעזור לו.
כשהילדים שונים מאיתנו
מה קורה כשהילד שלנו מאוד שונה מאיתנו?
יש הורים שמגלים שהילד שלהם מתנהג לגמרי הפוך מאיך שהם היו מתנהגים כשהיו בגילו. נויה, למשל, מאוד סגורה, לא מעוניינת במפגשים חברתיים אחר הצהריים, מעדיפה תמיד להיות בבית והרבה פחות לצאת. אמא של נויה הייתה ילדה פעילה וכל הימים הייתה בחצר, עם כל ילדי השכונה. היו לה המון חברות גם בגן וגם בגילאים יותר מאוחרים ולמעשה עד היום.
הורים אחרים מגלים שהילד שלהם מאוד פעלתן, תזזיתי, אנרגטי ומתקשה לשבת בשקט. הם, לעומת זאת, היו ילדים שקטים ומאוד ממושמעים. מעולם לא העזו לקפוץ על הספות בבית או לקום ולעזוב את שולחן האוכל לפני תום הארוחה.
'הוא בול כמו אבא שלו'
הילדים ששונים מאיתנו לפעמים דומים להורה האחר שלהם. אם הילד שלך דומה מאוד לאבא שלו – זה יכול להיות מאוד משמח. תוכלי להביט עליו מתנהג ולזהות בו שוב ושוב התנהגויות שמזכירות לך את הגבר שאת אוהבת. אבל אם היחסים שלך עם אבא שלו מעורערים, יתכן שיהיה לך קשה לזהות תכונות או התנהגויות שמזכירות את האבא. וזה כמובן לא עניין מגדרי. גם אבות נהנים לזהות בילדים שלהם תכונות שמזכירות את השותפה שלהם להורות, אם הם ביחסים טובים איתה. וגם להם קשה לזהות בילדים שלהם שוב ושוב תכונות או התנהגויות מעצבנות שמזכירות את האמא שאיתה הם ביחסים מעורערים.
גם בלי כל קשר להורה האחר - הורים שהילד שלהם מאוד שונה מהם מרגישים לפעמים שקשה להם להתחבר אליו רגשית. הם מוצאים את עצמם מתחברים הרבה יותר בקלות לאח או לאחות האחרים שדומים להם בתכונות או בהתנהגות. קל לנו להתחבר יותר עם מי שדומה לנו באנרגיה, במקצב, בסגנון.
הטמפרמנט של הילדים שלנו
כל אחד מאיתנו נולד עם טמפרמנט מסוים (המונח בעברית הוא 'מזג'). הטמפרמנט של הילד, בולט כבר בהיותו תינוק. הוא קובע עד כמה הילד תנועתי, באיזו עוצמה הוא מגיב לגירויים (האם הוא בוכה או צוחק בקול רם או באופן מתון?) עד כמה הוא סקרן ומתקרב אל חפצים או אנשים אחרים, עד כמה קל לו להסתגל לשינויים, האם מצב הרוח שלו בדרך כלל הוא טוב וקל לפייס אותו או שרוב הזמן הוא זעוף ורוטן? עד כמה קל לו להחזיק קשב, עד כמה קל להסיח את דעתו וגם עד כמה הוא רגיש (כלומר מה סף התגובה שלו לגירויים כמו רעש, אור ומגע).
עד לשנות ה-50' של המאה העשרים הדעה המקובלת הייתה שהטמפרמנט של הילד נובע מתגובותיה של האמא כלפיו. הדעה הזו גרמה להרבה אימהות לחוש רגשות אשמה. היום מקובל לחשוב שמדובר בטמפרמנט מולד, כך שזה לא עניין של חינוך.
כשלילד שלנו יש טמפרמנט דומה לשלנו קל לנו יותר. אם הוא אנרגטי, תזזיתי וקופצני וגם אנחנו כאלה, אז נוח לנו לבלות איתו במקצב שמתאים גם לנו וגם לו. נוכל לצאת הרבה מהבית, לשחק במשחקי קפיצות, ריצות וטיפוס על עצים, נוכל להחזיק בבית דלגית או טרמפולינה ולהזמין את הילדים שלנו לרקוד איתנו בסלון. אם הוא זקוק להרבה חברים סביבו נוכל לייצר מפגשים חברתיים בתדירות גבוהה וליהנות מכך גם בעצמנו. אם שנינו דווקא זקוקים יותר לשקט ולרגיעה נוכל לבחור בשעות הפנאי פעילויות יותר שקטות ופחות להזמין חברים. בכל מקרה, אם הילדים שלנו דומים לנו בטמפרמנט שלהם יהיה לנו קל יותר ליהנות מהזמן המשותף איתם.
אם הילד שלנו מאוד שונה מאיתנו יהיה לנו קשה יותר לבלות איתו את הזמן. הוא יתרוצץ, יקפוץ וידבר בקול רם, כשאנחנו נרגיש צורך להשתבלל ולהירגע, או שהוא דווקא ירצה להתבודד עם עצמו בשקט בבית כשאנחנו נרגיש מלאי אנרגיה ודחף ליציאה מהבית ולמפגשים חברתיים.
אם הילד שלכם מאוד שונה מכם, נסו לזכור שהוא לא עושה לכם דווקא. הצורך שלו נובע מהטמפרמנט שלו. זה מי שהוא. אין לו שום שליטה על זה. חפשו דרכים יצירתיות שבהן הוא יוכל להביא את עצמו לידי ביטוי וליהנות מהזמן המשותף איתכם בלי שאתם תצאו מדעתכם.
השלכה היא מנגנון פסיכולוגי שכיח מאוד. כולנו עושים את זה. כשאנחנו חשים סגורים, למשל, אנחנו חווים את האדם שלצידנו כאילו הוא סגור בעצמו. כשאנחנו חשים נבוכים, אנחנו חווים את האדם לצידנו כאילו הוא עצמו במבוכה. כשאנחנו מביטים על הילדים שלנו, אנחנו נוטים לטעות ולחוות אותם כאילו הם היו אנחנו. אם אני הייתי חשה בושה, פחד או עלבון בסיטואציה הזו, אני עלולה לחוות את הילדה שלי כאילו היא חווה בושה, פחד או עלבון. אבל האמת היא שהילדים שלנו הם אנשים אחרים מאיתנו. כדאי לגייס סקרנות ולבדוק איך הם באמת מרגישים בסיטואציה הזו.
נסו להימנע מלהשליך את עצמכם על הילדים שלכם. אמא של נויה מודאגת כי היא מביטה על נויה שיושבת לבדה ומשחקת עם עצמה. אמא של נויה מרגישה רחמים כלפיה. היא מדמיינת את עצמה במקום נויה ומרגישה בדידות ושעמום. אבל נויה היא אדם אחר. יש לה טמפרמנט אחר ואחרי יום שלם במסגרת, שם הייתה מוקפת בילדים, היא זקוקה לזמן לעצמה. טוב לה ככה. יש לה חברה אחת, וזה מספיק לה. נויה מעולם לא התלוננה על שעמום או על בדידות. היא מדווחת שנעים לה בבית הספר והיא הולכת לשם בכל בוקר ברצון. ההבנה שנויה היא אדם אחר יכולה לעזור לאמא של נויה להירגע ולתת לנויה למצוא את הדרך הטובה לה בעולם הזה.
נסו את זה בבית.
לקריאה על שקרים של ילדים – היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללמד איך להחזיר את השמחה הביתה? בואו להגשים את החלום:
לפרטים על לימודי ייעוץ משפחתי (לימודי הדרכת הורים) - היכנסו לכאן.
לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן .