כשאת רוצה עוד ילד והוא לא מוכן - על קוטביות בזוגיות

'אני רוצה עוד ילד' היא אומרת בדמעות, 'הוא לא מסכים, אבל מאז השבעה באוקטובר הבנתי שאני חייבת עוד ילד'. בהמון בתים בישראל מתנהל דיון כזה בחודשים האחרונים. יש בתים בהם האישה היא זו שרוצה ויש בתים שבהם זה הגבר. מלחמה מפעילה אצל רבים מאיתנו מנגנוני הגנה שכאלה. הכמיהה הזו לעוד ילד מייצרת את תופעת הבייבי-בום המוכרת, שקורית בכל העולם בעקבות מלחמות. אבל מה עושים אם אחד מבני הזוג מאוד רוצה והשני בכלל לא? תיכף נשוב לסוגייה הזו, אבל בואו נראה עוד סוגיות שבהן נדמה שהקונפליקט הוא בלתי אפשרי לגישור.

אצל אלון ורותם הוויכוח הוא על הבית. אלון חולם כבר שנים על בית צמוד קרקע עם גינה ורותם לא רוצה לעבור בכלל. 'נכון שהבית שלנו קטן,' היא מודה, 'אבל עד שמצאנו בית ספר שכל כך מתאים לבת שלנו, אני לא רוצה להוציא אותה משם' היא מסבירה. מה עושים?

יש זוגות שאצלם הוויכוחים הם בעניינים כלכליים. טלי מאמינה ש"החיים הם עכשיו" ולכן רוצה לצאת לחופשות, לקנות כל מה שבא להם ולהשתמש בכסף שהם שניהם מרוויחים. בן הזוג שלה טוען שחשוב לחסוך לעתיד ולחיות כעת בצניעות.

אצל זוגות אחרים הוויכוחים הם בענייני תזונה ובריאות. האם לאפשר לילדים לאכול ממתקים ולשתות משקאות ממותקים? האם לאפשר להם ללכת לישון מאוחר או להקפיד על סדר יום מהודק ונוקשה?

זוגות מרגישים הרבה פעמים שהם במבוי סתום, כשכל אחד מהם מתבצר בעמדתו והם לא מצליחים להגיע להסכמה. אנחנו קוראים לתופעה הזו קוטביות.

זה כנראה חלק מהטבע האנושי, כי רובינו מורגלים בחשיבה כזו, חשיבה בינארית. חשיבה של בחירה בין שתי אפשרויות סותרות, אפס או אחד, כן או לא. אנחנו נוטים להתבונן על כל בעיה בחיים ככזו. התופעה הזו בולטת במיוחד בתפיסות הפוליטיות שלנו. רוב האנשים מרגישים שהם צריכים שתהיה להם דעה בעד או נגד המהפכה המשפטית, בעד או נגד עסקה עם החמאס, בעד או נגד המלחמה. כאילו מדובר בשאלות של כן או לא. בניגוד לשאלה האם כן או לא להביא ילד לעולם – דווקא בתחום הפוליטי יש כל כך הרבה מורכבות ואם נעז לשוחח יותר לעומק נוכל לגלות שיש המון אפשרויות ואנחנו יכולים להיות בעד ניואנסים מסוימים ונגד ניואנסים אחרים בתוך כל סוגיה. כי האמת היא שרוב הדברים הם לא שטוחים. הם לא שאלה של כן או לא. רוב הדברים הרבה יותר מורכבים. ורוב האנשים, אם יעזו להתבונן במעשיו (או להקשיב באמת לדבריו) של מנהיג מהמחנה הנגדי – יגלו שהם אפילו מסכימים עם חלק מהדברים, גם אם לא עם כולם. 

הרבה פעמים בני הזוג שלכם נאחזים בדעה הפוכה משלכם כתגובה לעמדה הנוקשה שלכם. כי הזוגיות היא כמו סירה, בני הזוג שטים בה יחד, אם אחד מהם מקצין לכיוון מסוים, הפרטנר שלו, שלא במודע, ייאלץ להיעמד בקצה הנגדי על מנת לאזן את הסירה, שלא תתהפך. אם אתם מקצינים בפזרנות הכלכלית שלכם, בן הזוג שלכם ימצא את עצמו בעמדת החסכן ועלול להיראות לכם פתאום כאילו הוא קמצן. אם אתם מקצינים בהצבת גבולות נוקשים לילדים, בן הזוג שלכם ימצא את עצמו מנסה לעגל פינות ולשחרר את החבל יותר ויותר. הוא עלול להיראות לכם כאילו הוא לא אחראי או מזלזל. זה לא נעשה במודע וזה לא מבנה האישיות שלו, הוא פשוט תגובתי אליכם. אם תרפו מעט מהנוקשות שלכם בעמדה שתפסתם, רוב הסיכויים שתגלו שהוא מרפה ומתקרב גם לכיוונכם.

אם אתם מוצאים את עצמכם בתוך קונפליקט שנראה כאילו הוא שטוח, בינארי, שדורש תשובה של כן או לא – נסו לזכור שלפעמים זה רק נראה ככה במבט ראשון. נסו תחילה להרגיע את הרוחות. כשאנחנו בתוך הסערה של הקונפליקט קשה לנו לחשוב בצלילות. הניחו רגע לדיון בנושא, נסו לייצר אווירה נעימה ביניכם. צאו לבלות, הרבו בחיבוקים, במגע, בצחוקים. נסו להיזכר ברגעים נעימים משותפים שהיו לכם בעבר. אמרו מילים טובות, הרבו במחמאות. אל דאגה, הקונפליקט יחכה לכם.

בימים הבאים נסו לבחון את עצמכם – עד כמה אתם מצליחים ביומיום שלכם לגרום לבני הזוג שלכם להרגיש מוערכים, רצויים, אהובים? דווקא כשאתם לא באמצע ריב או וויכוח, סתם ככה, ביומיום, חפשו דרכים לגרום להם להרגיש שאתם שמחים כשהם בסביבה, שאתם רואים במה הם נהדרים, במה הם מוצלחים, במה הם טובים לעולם הזה. נסו להימנע מביקורת ותלונות. זה במילא מעולם לא גרם לצד השני להתגייס ולתקן את דרכיו. ביקורת ותלונות משיגות תמיד את ההיפך. השקיעו את הזמן הקרוב במחוות של חיבה, קירבה ואינטימיות (היכנסו לקרוא עוד על תלונות בזוגיות).

כשאתם מגיעים לשוחח על הנושא הטעון, בואו עם המון סקרנות. שאלו את עצמכם: מה גורם לפרטנר שלי לחשוב כפי שהוא חושב? האם יש משהו שמפחיד אותו בנושא הזה? אילו ערכים מסתתרים מתחת למחשבה הזו שלו?

המשיכו ובחנו את עצמכם גם לגביכם: מה גורם לי לחשוב כפי שאני חושב? האם יש משהו שמפחיד אותי בנושא הזה? אילו ערכים מסתתרים מתחת למחשבה הזו שלי?

שתפו את בני הזוג שלכם במה שהבנתם. ספרו להם אילו ערכים לדעתכם מסתתרים מתחת לצורת המחשבה שלהם. ומהם הפחדים שאתם מזהים שם. בני הזוג שלכם ירגישו שאתם רואים אותם ומבינים אותם ויוכלו אז להתפנות להקשיב גם לפחדים שלכם. אם אתם לא יודעים מהם הפחדים שלהם – חפשו הזדמנות לשוחח איתם על העניין ולהתעניין באמת בשאלות הללו. זכרו שמדובר בשיחה אינטימית של קירבה והיכרות ולא בשיחה שבסופה עלינו לקבל החלטה.

רוב הזוגות שמנסים לנהל שיחות באופן הזה מגלים שהערכים המסתתרים מתחת לדעות של שני הצדדים הם אותם ערכים. הקוטביות נעלמת. פתאום אנחנו הרבה יותר דומים ממה שחשבנו. הרבו בבית בשיחות אינטימיות. שיחות בהן יש התעניינות סקרנית אמיתית בהיכרות ביניכם. שיחות שלא מובילות להחלטות, אלא לקרבה.

הפסיכולוגית הנפלאה הדי שלייפר קראה לזה "לבקר בשכונות הלב" של האחר. יש לכל אחד מאיתנו "שכונות לב" שונות. יש כאלה שיש בהן זיכרונות ילדות נעימים ויש אחרות שבהן מסתתרים הזיכרונות הפחות טובים. יש שכונות שבהן יש המון פחד ויש שכונות אחרות שבהן אנחנו מרגישים מוצלחים ומלאי גאווה. זוגות שמעזים להיפתח ולהזמין את הפרטנר שלהם לבקר בשכונות הלב שלהם וגם מתעניינים בביקורים מדי פעם בשכונות הלב של הפרטנר – מגדילים את תחושת הקרבה והאינטימיות ביניהם. ויכולים כך גם לשפר את המיניות ביניהם. זכרו, בשיחות האלה לא פותחים יומנים לקבוע שום דבר ולא מקבלים החלטות. אלה שיחות שמטרתן היא קירבה ואינטימיות.

ומה קורה אחר כך? האם בני הזוג בסוף יעברו לבית צמוד קרקע או יישארו בדירה הנוכחית? האם הזוגות שמתווכחים האם להביא עוד ילד יביאו ילד או יוותרו על הרעיון בסופו של דבר? מתברר שזוגות שבוחרים זמנית להניח לדיון הזה ומשקיעים את התקופה הקרובה בלאהוב, להתקרב, להרבות במחוות של חיבה ולבקר בשכונות הלב – מגלים ברוב המקרים שהם יודעים כבר את התשובה לשאלה שנראתה בהתחלה בינארית. פתרונות יצירתיים מתגלים בקלות כשאנחנו עטופים באהבה, כשאנחנו מרגישים שרואים אותנו, אוהבים אותנו ולוקחים אותנו בחשבון. אנשים במצבים האלה גם נהיים נדיבים יותר וקל להם הרבה יותר להתגמש, לעגל פינות או לגמרי לוותר על דברים שבעבר נראו להם מאוד חשובים.

נסו את זה בבית ואם קשה לכם לעשות את זה לבד - בואו לטיפול זוגי.

לקריאה על 10 כללים לניהול שיחות קשות.

גם אתם חולמים ללוות זוגות? בואו להגשים את החלום:

היכנסו לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי. 

היכנסו לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי).