כשמישהו מבקש מכם משהו ואתם לא מעוניינים להיענות לבקשה, מה אתם עושים? זו יכולה להיות בת הזוג שלך שמבקשת שתכין לה קפה. זה יכול להיות בן הזוג שלך שמבקש שתצטרפי אליו ותראו יחד סדרה בטלוויזיה. זו יכולה להיות בקשה קטנה ויומיומית וזו יכולה להיות בקשה שדורשת המון השקעה או תשומת לב. האם אתם חשים מחויבות להסכים? האם אתם חשים התנגדות? ואם זו הזמנה לאינטימיות או למיניות?
בואו נניח לרגע שמסיבה כלשהי אתם ממש לא חשים נוח להיענות לבקשה. אתם לא רוצים. מה קורה אז? רוב האנשים מסתפקים בסירוב ספציפי – אומרים 'לא'. חלקם מסבירים מדוע לא מתאים להם כרגע. ובשני המקרים בני הזוג חווים דחייה. היא אומרת: 'אני לא מעוניינת כרגע לצאת איתך להליכה' ואתה שומע כאילו אמרה: 'אני לא מעוניינת בכלל לצאת איתך'. נקודה. או במקום לשמוע אותו אומר: 'לא מתאים לי כרגע לשכב איתך' את שומעת אותו אומר: 'אני לא נמשך אלייך' או 'נגמרה לי התשוקה אלייך'. בחלקים הרגשיים, שהם לעיתים לא מודעים, אנחנו חווים דחייה מוחלטת. סביב בקשות בתחום המיניות הרגישות שלנו עוד יותר גבוהה והרבה פעמים אנשים חווים את הסירוב כאילו אמרו להם: 'צאי לי מהחיים' כשכל מה שהוא אמר זה 'לא'. (*הערה חשובה: אין הבדלים מגדריים בעניין הזה. חווית הדחייה וההשפעה של תחושת הדחייה הזו – דומה בכל המגדרים).
ומה קורה כשמדובר בילד שלנו? כשהילדים מבקשים מאיתנו משהו שאנחנו לא רוצים לתת – הורים הרבה פעמים אומרים 'לא' באופן שנחווה אצל הילדים ככועס, מאשים (על עצם העובדה שהם רצו בזה מלכתחילה או על כך שהעזו לבקש) וכהדיפה כללית שמציפה בילד מחשבות חסרות שחר כמו 'הם לא אוהבים אותי' או 'הם תמיד נגדי'.
אז מה עושים? ניקח דוגמה של סירוב לילד ודוגמה מול בן הזוג:
נניח שהילד ביקש מאיתנו שוקולד לפני ארוחת הצהריים. ונניח שאצלנו בבית מותר לאכול שוקולד רק אחרי הצהריים. והילד בוכה ומתחנן. האם כדאי שנסכים רק כדי שלא יחווה אותנו נגדו? חס וחלילה. חשוב שנשמור על הכללים שהחלטנו עליהם. אז איך נגיד לא? הנה הטכניקה:
נוכל להגיד לילד למשל: 'אני רואה שאתה מאד רוצה שוקולד. גם אני מאד אוהבת שוקולד. בשמחה אתן לך שוקולד אחרי ארוחת הצהריים. אני מבינה שאתה עצוב. רוצה חיבוק?'. מה עשיתי כאן בעצם? בואו נפרק את זה לחמישה שלבים:
1. 'אני רואה שאתה מאד רוצה שוקולד'. כך אני משקפת שהבנתי את הבקשה שלו. אפשר לבחור כאן אחת מהמילים האלה: 'שומעת', 'רואה', 'יודעת' או 'מבינה' (ראשי תיבות: שרי"ם, ככה קל לזכור 😊).
2. 'גם אני מאד אוהבת שוקולד'. כך אני מנרמלת את זה ומראה שאין לי באמת בעיה עם עצם הכמיהה שלו לשוקולד (הרי גם לי מתחשק לפעמים שוקולד כשאסור, אבל ששש... אל תגלו 😊).
3. 'בשמחה אתן לך שוקולד'
4. כש... אבא יגיע? אחרי ארוחת צהריים? כשנהיה אצל סבתא? מה שמדויק עבורכם.
5. אמפתיה לצער – בשלב הזה אני גם רוצה להעביר את המסר שזה בסדר גמור להיות עצוב או מתוסכל או כועס ואני גם רוצה להציע כלים לוויסות רגשי. למשל להציע חיבוק מנחם או לומר משהו כמו: 'רוצה להביא דף וצבעים ונצייר אותנו אוכלים שוקולד אחרי הצהריים? מה אתה אומר, נצייר אותי בירוק ואותך באדום?' או שאולי אומר לו 'רוצה שנכין פתקים עם חצים שמובילים אל השוקולד כדי שאחר הצהריים נצליח למצוא אותו בקלות?'. בהתאם לגילו של הילד נוכל להציע נחמה, אמפתיה, השתתפות בצער.
וכשמדובר בבני הזוג שלנו? אם בת הזוג שלך רוצה לשכב איתך ולא מתאים לך כרגע, חשוב שתשמור על עצמך. חשוב שלא תסכים למשהו שלא מתאים לך.
אנחנו לא רוצים חוויות של אונס. אם לא מתאים לכם – תסגרו את הדלת הזו ואל תסכימו. אבל 'כשסוגרים דלת – פותחים חלון'. ומה זה אומר 'לפתוח חלון'? זה יכול להיות הזמנה לפעילות אחרת או הזמנה לזמן אחר. חפשו מה מתאים לכם. אפשר לומר לה שזה לא מתאים לך כרגע ולקבוע איתה זמן אחר שבו תעשו את זה. לחילופין, אפשר להציע משהו אחר, שיש בו קירבה וחיבור ולהזמין אותה לזה. נניח: 'לא מתאים לי עכשיו ללכת למיטה, אבל בואי נתחבק על הספה ונראה יחד סרט' או 'בואי נחזיק ידיים ותשתפי אותי במה שעבר עלייך היום'. ככה אנחנו גם מחזיקים את הגבולות שלנו ולא עושים מה שלא מתאים לנו וגם מבהירים לבני הזוג שלנו שהם רצויים מאד ומוזמנים לקרבה.
אז – נסו את זה בבית? 😊 כשאתם סוגרים דלת – תפתחו חלון. ככה מחזיקים גבולות באהבה.
לקריאה על אהבה וקמצנות - היכנסו לכאן.
לקריאה על יחסים בין אחים - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים? בואו להגשים את החלום:
לפרטים על קורס הייעוץ הזוגי - היכנסו לכאן
לפרטים על הקורס לייעוץ משפחתי - היכנסו לכאן.